מוישי וחזקי רק התחילו את הישיבה הגדולה..

אלול, לבחורים משיעור א', קצת קשה, ההסתגלות, החברים, ומעל הכל חודש כמעט לא לראות את ההורים והמשפחה..

אך בסוף עם הרבה מאמץ כולם מתרגלים..

התאומים שלנו, היו החברים הכי טובים בשיעור, אך גם האלה שהיה אפשר ללמוד מהם וממידותיהם..

באחד הערבים באלול, ישבו מוישי וחזקי בפנימיה ושוחחו על מאורעות היום יום בישיבה..

"תגיד, אמר מוישי, איך אתה מסתדר לבינתיים, באלול הראשון שלנו מחוץ לבית"?

"לא קל לי", אמר חזקי, ודמעה סוררת איימה לרדת מעיניו, "מצד אחד מפחיד קצת, מצד שני זה גם הרגשה קצת מחבקת מהקב"ה..

מוישי היה בעל האופי החזק וכזה שיותר קל לו להתמודד, וכן, לא קל לעמוד מנגד שאחיך בשרך מתמודד..

"בוא אחי היקר, אשתף אותך באיזה שהוא חידוש שראיתי במקרה היום, ואיך לא, הוא גם מחזק לחודש אלול".

הבה ונראה יחד קוראים יקרים מה שיתף מוישי את חזקי..

אומרת התורה הקדושה בפרשת השבוע (טז,יח):

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק".

באיזה שופטים מדובר? ובאיזה משפט צדק?

כותב הגאון סנגורן של ישראל ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל (קדושת לוי, פרשת שופטים) דברים נפלאים ומחזקים:

" דהנה הקב"ה שופט את הכנ"י בבוא יום המשפט בגודל רחמיו וחסדיו, אך צריכין אתערותא דלתתא, לעורר את המדה של רחמנות למעלה, ועל ידי מה נתעורר אותו המדה של חסד, כשאנו למטה מתנהגים בחסד ולמדים זכות על כל איש מישראל לדונן לכף זכות, ואז על ידי זה גם מלמעלה מתעורר אותו המדה ולמדין גם עליו וגם על כל זרע ישראל חסדים, ואם כן האדם מעורר בעובדא שלמטה השער העליון, לפתוח שערי חסד להריק ברכה על כל זרע ישראל, וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ר"ל שאתה בעצמך תתקן ותכין המשפט של מעלה ע"י שעריך, והוא השערים שלך שאתה עושה ומעורר במעשיך, וזהו ושפטו את העם משפט צדק, ר"ל כל איש ילמוד את עצמו להתנהג לשפוט את העם משפט צדק, ללמד צדקה וזכות על כל זרע ישראל, ואז האדם מעורר השער של מעלה, ועי"ז יוצא בדין זכאי במשפט של מעלה, כי במדה שאדם מודד מודדין לו".

השופט הגדול זה הקב"ה…

והוא הולך ומנתב את עולמו באופן הראוי שבו זה צריך להיות..

אך האדם הפשוט לפעמים רואה את הכל, לא במשקפיים האמיתיות, אלא במשקפיים של "חובה"..

"למה הוא עשה לי את זה"?

"למה הוא לא יכל להודיע לי שהוא הולך לאותו המקום, ברצוני היה לבוא איתו גם!"

ועוד כהנה וכהנה טענות המלוות את מסע החיים…

בא הרב ואומר לך: "אחי אהובי, עזוב הכל!!!"

תדון לכף זכות עוד 30 יום ראש השנה, אתה גם ככה מתחיל דף חדש, אתה לא רוצה שיהיה לך מעוררי זכויות ליום הדין"?

חזקי חייך, ואמר למוישי: "אחי…תודה.. אני אוהב אותך".

בואו ותשמעו עוד סיפור על סנגורן של ישראל (אוצר הסיפורים חלק א' עמוד 376):

"הצדיק ר' לוי יצחק מברדיטשוב הלך פעם אחת ברחובה של עיר בתשעה באב, וראה אדם מישראל יושב על הגזוזטרא שבביתו ואוכל סעודתו בפרהסיא, נטפל אליו ר' לוי יצחק ואמר לו: בני, בוודאי שכחת שתשעה באב היום?

לא רבנו, משיב הלה, זוכר אני כי היום תשעה באב.

אולי אינך יודע?, חזר ר' לוי יצחק ואמר לו, שתשעה באב הוא יום צום ואסור לאכול ולשתות בו?

יודע אני שתשעה באב תענית ציבור הוא, השיב הלא בעזות מצח.

בוודאי חלוש אתה והרופאים אסרו עליך את התענית? ניסה ר' לוי יצחק לחפש לו זכות.

חס ושלום משיב הלא שהוא מחייך בפה מלא, בריא ושלם אני בכל רמ"ח אבריי!

נשא ר' לוי יצחק את עיניו למרום וקרא: ריבונו של עולם, ראה עד כמה מידת האמת של יהודי זה מגעת, נוח לו ליהודי זה להשים עצמו רשע, ובלבד שלא להוציא שקר מפיו.

זה כף זכות אולי לא ברמות שלנו…

אבל חובה עלינו גם כן ללמוד ממנה מעט…

שבת שלום ומבורך וחודש טוב לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר מוקדש לרפואתו השלמה של מורי ורבי עטרת ראשי 

הגאון ר' חיים שמעון פינטו שליט"א

בתושח"י